ארגון יזרעאל
ארגון "יזרעאל" מנה 100 משפחות. ראשיתו בתרפ"ד בקבוצת פועלים חברי מפלגת "אחדות העבודה", שהתארגנו בכפר יחזקאל, והמתינו להתיישבות על אדמות זרעין (יזרעאל) בעמק יזרעאל. לאחר שנים של המתנה רצופת אכזבות לעלייתם על הקרקע בעמק, ולאחר שהצטרפו לארגון חברים נוספים, אשר עבדו במושבות יהודה והשרון, החליטה אסיפת חברי הארגון, שהתקיימה בזיכרון יעקב (1928), לקבל את הצעת המרכז החקלאי ולעבור להתיישבות באזור המטעים. "היה זה כמובן מפנה של 180 מעלות שחייב שינוי יסודי באוריינטציה של החברים, שעייפו מציפייה לחסדי הקרנות הלאומיות".
חברי הארגון מימנו בכספם באופן חלקי את רכישת האדמה שנועדה להתיישבותם, הכסף ניתן כהלוואה לקק"ל אשר מימנה בהמשך את יתרת ההוצאה והקרקע כולה נרשמה על שם קק"ל. דובר על שטח בן 1750 דונם, אך בפועל התארך תהליך הרכישה ונמשך לאורך שנים, כך שבשנת 1938 היו ברשות המושב רק 1045 דונם לשמונים משפחות. במידה מרובה מייצג ארגון זה, שהקים בתר"צ את המושב כפר הס, את תהליך השינוי שעבר על תנועת הפועלים. היה זה הארגון הראשון מבין אלו שהיו אמורים להתיישב בעמק יזרעאל, אשר החל להתלבט לגבי מקום התיישבותו ואשר סימן את המהפך שהתרחש בתפישת ההתיישבות של הפועלים לגבי התיישבות באזור המטעים. הבאים בתור אחריו היו ארגוני ב' - ויתקין וג' - העמק, שהקימו לימים את כפר ויתקין. "עוד ב-1927 התחילו להישמע הקולות הראשונים בקרב חברי ארגון 'יזרעאל' שקראו להתעורר מחלום ההתיישבות בעמק יזרעאל על אדמת זרעין ולחתור לקבלת התיישבות במקום אחר".
הארגון יסד קופת מלווה וחיסכון לחבריו, והשקיע עד סוף 1930 סך 2400 לא"י ברכישת קרקע, בהקמת משתלה, במפות וכדומה. אף על פי שבאותה עת היו בידי הארגון רק חלק מהקרקעות שיועדו לו, עסקו חבריו בפעולות הכנה להתיישבות. הוכנה מפה טופוגרפית על ידי חברה להנדסה חקלאית, והוזמן תכנון פיסי של היישוב אצל האדריכל ריכרד קאופמן.
בנובמבר 1930 אף החלו בחריש עמוק של השטח, אשר היה ברשות הארגון, וכן הייתה לחבריו משתלה של הדרים בת שנה, שכללה כ-47000 שתילים.
ארגון "יזרעאל" אשר היו מבוגרים באופן יחסי באותה עת, התכנסו בנקודת ההתיישבות. הם התגוררו שם בצריפים קטנטנים וצפופים, ועבדו לפרנסתם בפרדסי תל מונד, תוך שהם מצפים לבניית משקיהם וכפרם.
(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית).
תכנית "התיישבות האלף"
"התיישבות האלף" הוא שמה של תכנית ההתיישבות שהתקבלה במושב הסוכנות היהודית בלונדון במרץ 1930. התכנית היתה חלק מתכנון כולל של התיישבות באזור המטעים אשר החל לקרום עור וגידים משלהי 1927. הרעיון של "התיישבות האלף" נזרק לראשונה לאוויר העולם ע"י לוי שקולניק (אשכול) בוועידת(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית).ה"פועל הצעיר" שהתכנסה ב- 1926. שקולניק, שחזר באותה עת מסיור ביוון, היה תחת השפעת המבצע שהתנהל שם ליישוב המוני וזול של עקורים יוונים מתורכיה.
את הצעתו העלה בהקשר להתיישבות זולה של פועלי המושבות בעמק זבולון. לימים אומץ שם זה לתכנית התיישבות של פועלי המושבות באזור ההדרים, אותה יזם המרכז החקלאי והגיש למחלקת ההתיישבות.
בישיבות הוועד הפועל ומועצת הסוכנות, אשר התכנסו בלונדון בחודש מרץ 1930, הוגשה הצעתה של ועדת וילקנסקי, אשר דיברה על התיישבות של 1500 משפחות באזור ההדרים , על אדמות הקרן הקיימת במשך שלוש השנים הקרובות, בתקציב של כ- 260 לא"י ליחידה. דווקא החלק הציוני בסוכנות דרש לצמצם את התכנית, להעמידה על 1000 משפחות בלבד ולהגדיל בתמורה את התקציב לכל המשפחה. ל- 350 לא"י. כל זאת לאחר שהתברר במרכז החקלאי כיח זהו פחות או יותר המספר הראלי של ציבור הפועלים המעוניין בהתיישבות מסוג זה. בישיבה זו התקבלה באופן ההחלטה על יישום מפעל "התיישבות האלף". הוחלט על הקמת דירקטריון לחברה וועדה מצומצמת לשם יישומה (חברי הוועדה היו: פ. זינגר כנצידג "החברה הכלכלית לא"י" ד"ר א. רופין, ד"ר ב. כמן, ה. סאקר - נציג הסוכנות, א. הרצפלד ולוי שקולניק - נציגי המרכז החקלאי).
הדירקטוריון הוציא פרוספקט "לייסוד חברת אשראי להתיישבות פועלים 1930". בהקדמה נכתב כי החברה הוקמה בהון של 200000 לא"י ומטרתה להוציא לפועל בזמן הקצר ביותר ועד כמה שאפשר במשך שנת 1930 - התיישבות אלף משפחות פועלים על קרקע של הקק"ל. התכנית דיברה על סכום של 580 אלף לא"י הנחוץ להתיישבות 1000 משפחות. מתוך זה תשקיע החברה סכום של 350 אלף לא"י.
(מתוך: ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד, אידן רינה, 1999, ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929 - 1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית).
|
|
בטעינה...
